Loading

קורס מוסרים משפטיים: יחידה 3


חקיקה ותקנות רלוונטיות

ביחידה זו נעסוק בחוקים הרלוונטיים לעבודת המוסר השוטפת. להלן מובאים סעיפי החוקים הרלוונטיים ולא כל נסחי החוקים. מוסר המעוניין להרחיב את ידיעותיו יכול לחפש בגוגל לפי שם החוק ולעיין בנוסח המלא. כמו כן נציין כי קיימים חוקים נוספים הקשורים להתנהלות עסקית כללית ועוד, אולם בחרנו כאמור לציין את החוקים הנוגעים ישירות לעבודה בשטח.

חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה (סעיפים רלוונטיים)

איסור התעסקות

  1. לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות.

כשירות לחקירות פרטיות

  1. (א) לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
    (תיקון מס' 1) תשס"ב-2002 (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
    (תיקון מס' 1) תשס"ב-2002 (2) הוא בגיר;
    (3) הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
    (4) בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות –
    (א) במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
    (ב) במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
    (5) הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, ובהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
    (6) לדעת הועדה אין מניעה – מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש – להענקת הרשיון.
    (ב) במקרים מיוחדים רשאית הועדה לוותר על התנאי האמור בפסקה (4) לסעיף קטן (א), כולו או מקצתו.

קיום משרד ללא רשיון

  1. לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

כשרות לקיום משרד

  1. לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
    (1) הוא חוקר פרטי רשוי; (תיקון מס' 1) תשס"ב-2002
    (2) (נמחקה)
    (3) הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

העסקה בחקירות פרטיות

  1. בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.

על מועסקים

  1. בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו.

תקנות סדר דין אזרחי

מען להמצאה [8]

  1. (א) המען להמצאה האמור בתקנה 9 יהא –
    (1) מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו;
    (2) משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו;
    (3) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 478, אלא שאם אחד המקומות האמורים אינו בתחומה של המדינה, יצוין כמען להמצאה מקום בתחום המדינה.
    (ב) לא צויין מען כאמור בתקנת משנה (א), לא יקובל כתב התביעה, אולם לפי דרישת התובע יחליט בית המשפט שלפניו מובאת התובענה, או הרשם, אם כתב התביעה הוא בהתאם להוראה בדבר המען ואם לאו.

דרכי המצאת כתב בי-דין [436] תק' תש"ן-1990 תק' תשנ"ז-1996

  1. כתב בי-דין יומצא באחת הדרכים האלה:
    (1) במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט, על ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על ידי אדם אחר שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור (לכל אחד מאלה ייקרא שליח בי-דין);
    (2) על ידי מוסד כאמור בסימן ב';
    (3) בדואר כאמור בסימן ג';
    תק' (מס' 2) תשנ"ז-1997 תק' (מס' 2) תשס"ה-2004 (4) בפקסימילה כאמור בסימן ג'1;
    תק' (מס' 2) תשס"ה-2004 (5) באמצעי אלקטרוני כאמור בסימן ג'2. המצאה על ידי בעל דין תק' תשנ"ז-1996
  1. א. (א) היה בעל דין מיוצג על ידי עורך-דין, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן: תק' (מס' 2) תשנ"ז-1997 (1) הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית המשפט מועד מסירה;
    (2) לא הורה בית המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה.
    (ב) בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר.

המצאה כיצד? [437]

  1. המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי הענין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה.

המצאה היא לנמען גופו או למורשהו [439]

  1. ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

מורשה לקבלת כתבי בי-דין [440]

  1. (א) כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.
    (ב) מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית המשפט.

המצאה לבעלי דין אחדים [438, 391]

  1. (א) כתב בי-דין שיש להמציאו לבעלי דין אחדים יומצא לכל אחד מהם, אם אין הוראה אחרת.
    (ב) היו בעלי דין אחדים מיוצגים על ידי עורך דין אחד, די בהמצאת כתב בי-דין אחד לעורך הדין בשביל כל בעלי הדין האמורים.

מקום שניתן מען [442]

  1. בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.

המצאה לבן משפחה או למזכיר ישוב [445]

  1. באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים, ואם היה הנמען תושב קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים או מושב שיתופי (להלן בפרק זה – ישוב), די בהמצאת הכתב לידי חבר הועד או המזכיר של הישוב.

המצאה למורשה בהנהלת עסקים [443] תק' תשע"ד-2013

  1. (א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט. (ב) לענין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האניה או של שוכרה.

המצאה בענין מקרקעין [444, 451]

  1. א) היתה התובענה בענין מקרקעין, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו לנמען גופו, די בהמצאתו למורשהו הממונה על המקרקעין.
    (ב) היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין שבמקרקעין.

(המצאה לתאגיד תק' (מס' 2) תשנ"א-1991

  1. המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום – תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים.

המצאה למדינה [441] תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996

  1. המען להמצאת כתב בי-דין למדינה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה; היה בית המשפט הדן בתובענה בית המשפט העליון – משרד פרקליטות המדינה.

המצאה לרשות מקומית [448]

  1. המצאת כתב בי-דין לרשות מקומית יכול שתהא בהמצאת הכתב לראש הרשות, לסגן ראש הרשות, למזכיר או לפקיד ראשי אחר של הרשות, או בהנחתו במשרד הראשי של הרשות.

המצאה לפסול-דין [450]

  1. המצאת כתב בי-דין לפסול-דין תהא בהמצאתו לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, ובאין לו הורים או אפוטרופוס – בהמצאה למי שהפסול-דין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת; בית המשפט רשאי להורות כי מסירת הכתב לפסול-דין עצמו תהא המצאה כדין.

אישור קבלה [446 רישה]

  1. מי שהומצא לו כתב בי-דין לפי תקנות אלה יידרש לאשר את הקבלה בכתב.

הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה [447]

  1. שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק.

רישום זמן ההמצאה ודרכה [452]

  1. שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק – יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.

חקירת שליח בי-דין [453, 446 סיפה, 447 סיפה, 201]

  1. הוחזר כתב בי-דין לפי תקנה מתקנות אלה ודבר ההמצאה לא אומת בהודעה מאת השליח, חייב בית המשפט או הרשם, ואם אומת כאמור – רשאי הוא, לחקור את השליח בדבר פעולותיו, או להביא לידי חקירתו כאמור בידי בית משפט אחר, ורשאי הוא להצהיר שהכתב הומצא כראוי או להורות על דרך המצאה הנראית לו.

חוק ההוצאה לפועל

המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון מס' 4) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 8) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

  1. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
    (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

חוק הגנת הפרטיות

איסור הפגיעה בפרטיות

  1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

פגיעה בפרטיות מהי

  1. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
    (1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
    (2) האזנה האסורה על פי חוק;
    (3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
    (4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
    (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
    (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
    (6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
    (7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
    (8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
    (9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
    (10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
    (11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד

חוק המרכז לגביית קנסות

דרישת תשלום

  1. לא יינקטו צעדים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

פקודת המיסים גביה

הוצאת כתב ההרשאה לפועל

  1. (1) דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -
    (א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
    (ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
    (2) עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
    (2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
    (2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
    (2ג) ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
    (3) דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.
    (4) הממונה על הגביה רשאי להוציא כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

פקודת העיריות

המצאת הודעה על חיוב בארנונה

  1. אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.

המצאת הודעה לנעלם או למסרב

  1. אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.

המצאת הודעה לבעלים משותפים

  1. היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.

ארנונה בפיגור

  1. לא שולם החוב כתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה, בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם - לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.

הפיכת טובין של החייב בארנונה

  1. גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות סימן זה יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי סעיף 314 - עד שיוצא פסק דין או צו באותה תובענה.